15 49.0138 8.38624 1 0 4000 1 https://www.frank-gehry.com 300 0
theme-sticky-logo-alt
theme-logo-alt

חלום ביטקוין משכורת רחוקה מדי

יום משכורת עם ביטקוין

באז הביטקוין הגיע לרחוב וכעת כמות הולכת וגדלה של עוברי אורח סקרנים תוהים כיצד להכניס את עצמם לכלכלת הקריפטו – אם דבר כזה בכלל קיים בשלב זה. נראה שלעולם הביטקוין יש יותר מדי חסמי כניסה. כדי לקנות מטבעות אנשים צריכים לרכוש ארנק ביטקוין, ואחריהם הם צריכים לקנות את המטבעות שלהם דרך בורסת ביטקוין. לאחר שכל החשבונות פתוחים והמשתמשים מוכנים לרכוש, הם ימצאו עצמם משלמים פרמיית שער בכל פעם שהם קונים או מוכרים ביטקוין, או להיפך, דמי עסקה מסוימים. זה יהיה נוח יותר אם חברות ישלמו לעובדיהן בביטקוין. עם זאת אפשרות זו עומדת בפני מחסומים משל עצמה ומספר אתגרים. ביניהם, זו לא אפשרות נקייה מנטל העמלות, בניגוד למתחם המייסדים של ביטקוין.

נראה כי המטרה העיקרית מאחורי יצירת הביטקוין – הימנעות מדמי עסקה ומתווכים – הובסה. עם זאת, המציאות רחוקה מקיצוניות שחורה או לבנה, והיא מצאה מקום על קשת רחבה בגוון אפור. נראה שעמלות הן חלק בלתי נמנע מהחיים. אלא אם משתמשים חדשים ירכשו ביטקוין על ידי כרייה ואז להשתמש בו בכדי לענות על כל צרכיהם, הם חייבים לשלם תשלום כלשהו בשלב כלשהו. זה נכון גם לגבי מעסיקים שמשלמים לעובדיהם בביטקוין, מכיוון שהם יצטרכו לרכוש את המטבע תחילה על מנת להעביר אותו.

אחת הסיבות העיקריות לכך שחובבי הביטקוין עשויים עדיין להיתקע בשערי ארץ הביטקוין המובטחת שלהם, נעוצה בעובדה כי ביטקוין משמש כיום יותר כנכס מאשר כמטבע. למעשה, זהו מעגל קסמים מסוגים הנובע מהיעדר התפתחות כלכלת הביטקוין. עובדים שרוצים ששכרם ישולם בביטקוין, מתמודד עם מכשולים מבניים מצד מעסיקים שאינם מקבלים תשלום בביטקוין, ולכן הם יצטרכו לרכוש אותו בעלות על מנת לספק בקשות מעובדיהם..

מעסיקים שמקבלים תשלומים בביטקוין עשויים גם להיות נרתעים מלשלם לעובדיהם באמצעות המטבע מכיוון שהם מצפים שיעריך אותו, ולכן הם מעדיפים להסדיר את המשכורות המגיעות באמצעות מטבע מקומי שאינו צפוי להעריך כל כך הרבה..

אפשר להניח שעובדים המבקשים תשלום בביטקוין מעוניינים באותה מידה אפשרית ביחס למטבעות אחרים, ככל שמעסיקים מעוניינים לתפוס רווח נוסף זה או להימנע מהעלות של רכישות ביטקוין כדי להסדיר את משכורותיהם. עם זאת, ישנם שינויים שיביאו באופן היפותטי את הביטקוין לנקודת נטייה ושימוש נפוץ כמטבע. חלק מהשינויים הללו קשורים לאופן בו גופי פיקוח רשמיים וממשלות יבחרו לגשת לביטקוין.

אם ממשלה של מדינה תתחיל לאפשר תשלומי מס בביטקוין למשל, היא עלולה לפתוח את הדלת לעובדי הממשלה לקבל תשלום בביטקוינים, ובכך להסיר חסמים מצד ההיצע והביקוש. שינוי היפותטי זה יניע את הביקוש למוצרים ושירותים נקובים בביטקוין, ויחזיר את ביטקוין לקופת הממשלה באמצעות מיסוי שצורף לצריכה של מוצרים ושירותים אלה. ההשפעה עשויה לטפטף במהירות לשאר כלכלת העיר ואף יכולה לייצב את תנודות הפרסים של ביטקוין, אלא אם כן ייגברו אי פעם הגבלות מובנות על אספקת הביטקוין – רק 21 מיליון מטבעות – ייצרו לחץ דפלציוני מצד הצרכנים הצפויים להעריך את מטבעותיהם בשל מחסור מוקרן.

הצל של תרחיש דפלציוני בהחלט ימנע מממשלה לשקול מיסוי ושכר בגין ביטקוין, באותה מידה שהעלאת נכסים תמנע מחברות רבות במגזר הפרטי להוציא ביטקוין בצורה של שכר..

זו הסיבה שהמחזור קשה לשבירה, אם כי גורמים במגזר הפרטי עברו לפחות לצד אחד של המשוואה. ענקית הקמעונאות אמזון וכמה חברות שתעופת התעופה / הנסיעות נראות כמובילות שינוי על ידי קבלת תשלומים בביטקוין. עם זאת השאלה נשארת זהה: האם חברות אלו ישלמו לעובדיהן שכר ביטקוין, או שמא רק ישמרו לעצמן את המטבעות וימשיכו להסדיר את שכרן במטבעות אחרים?

הממשלה והרגולטורים מחזיקים שוב את המפתח לשבירת המחזור. אך ממשלות, מחוקקים ורגולטורים לא תמיד פועלים מתוך יוזמתם. הציבור במקרה זה צריך לפתוח בקמפיין שיגרום למחוקקים לחוקק חוקים המחייבים חברות לשלם שכר במטבעות שהם לוקחים בתשלומים. לחוק כזה עשויה להיות השפעה לא מכוונת של לעודד עובדים לבקש את שכרם במטבעות שאינם ביטקוין. למרות שהחסרון בכך עשוי לשמש מחסום טבעי. אחרי הכל, אין מטבע לבנים וטיט אחר שמאפיין ביטקוין ודמי כספי או עסקאות נוספים הכרוכים באחזקת מטבע חוץ בעת רכישת סחורות ושירותים במדינת הבית, ככל הנראה ימנעו מכמות משמעותית של עובדים לבקש את שכרם במטבעות זרים..

עד שהציבור יתארגן והממשלות או המחוקקים יחליטו לפרוץ את המעגל, עולם הביטקוין יישאר נעול מאחורי עמלות ושרשר למתווכים מתארים.

עם זאת, אילוצים אלה יצרו הזדמנויות לפתור את החלוקה בין עובדים למעסיקים בכל הנוגע לביטקוין, לפחות באופן חלקי. החברות המציעות פתרונות אלה עשויות גם להוריד את חסמי הכניסה לעולם הביטקוין לעובדים על ידי ביטול העמלות הדרושות לרכישת מטבעות, בתמורה לעמלות העסקה הדומות לאלה המוטלים על ידי הבנקים. חברות כמו Cashila ו- Bitwage ביססו את עצמן כחלוצות בזירת שכר הביטקוין. הם מציעים למעסיקים את הכלים לשלם שכר במטבע מקומי – אירו רק במקרה של Cashila – והם מציעים לעובדים אפשרות לרכוש ביטקוין בשווי שוק הוגן עם שכרם. עובדים יכולים לבחור את חלקם של שכרם או סכום הכסף שהם מעוניינים להפוך לביטקוין. אם חברות אלה יצליחו לספק עמלות נמוכות מספיק, הן יוכלו בסופו של דבר להתחרות בבנקים קמעונאיים לבנים וטיח ברמה מסוימת.

העולם המתווך וחופשי האגרה שחזה סאטושי נקאמוטו יישאר בגבולות התיאוריה. הביטקוין נותר בעיקר חריג בכל הנוגע למטבעות המשמשים לתשלום שכר. עובדים עדיין עומדים בפני מחסומי כניסה מעבר למתווכים ושכר טרחה כשמדובר במעסיקים שמשלמים את משכורתם בביטקוין. הארכיטקטורה הפיננסית הקיימת והיסודות בביטקוין הקימו את השימוש בה כנכס יותר מאשר אמצעי חליפין. עד שלא יוגשר חלוקת נכסי המטבע, השוק יישאר קרקע פורייה למתווכים המציעים לפגוש עובדים ומעסיקים באמצע הדרך. בינתיים קנה המידה של מהפכת שכר הביטקוין כלפי מעלה נותר מאמץ בלתי סביר ביותר.

Previous Post
הפרדוקס של ביטקוין קאש פורק וניו-קומב
Next Post
الميزات الرئيسية لبرنامج الكازينو على الإنترنت